שלוש הטעויות הכי יקרות של משקיעים בני 50 פלוס

משקיע בן 50 פלוס שלא צבר מספיק הון עד היום לא צריך לקחת סיכון מסוכן כדי "להדביק את הפער", ולא צריך להקפיא את ההשקעות שלו כי "כבר מאוחר". שתי התגובות האלה הן בדיוק הטעות. בגיל 50 יש עוד 15 עד 25 שנה עד הפרישה בפועל, וזה מספיק זמן כדי לבנות הון רציני, בתנאי שלא מפחדים ולא מהמרים.

כל שבוע אני מדבר עם לפחות עשרה אנשים בני 50 ומשהו שחולקים איתי את אותה הרגשה בדיוק. הם אומרים לי, טל, אנחנו מרגישים חרטה. אנחנו כל כך מצטערים שלא התחלנו להשקיע קודם. הילדים עוזבים את הבית, הפנסיה נראית באופק, ולא ברור אם יהיה מספיק כדי לשמור על רמת החיים, ואם יהיה אפשר לעזור לילדים כמו שרצינו.

אני טל דוידסון. יצאתי לפרישה מוקדמת אחרי קריירה של 25 שנה בהייטק, ומאז אני עוזר למשפחות ישראליות לצאת מהמלכוד הכלכלי של המעמד הבינוני. משכורת משלמת חשבונות. השקעות בונות חופש. ומגיל 50, יש עדיין מספיק זמן לבנות את החופש הזה, אם נמנעים משלוש הטעויות שאני רואה שוב ושוב.

אתם לא מבוגרים, אתם באמצע החיים

יש הנחת יסוד שגויה שכדאי לפרק לפני שמדברים על הטעויות עצמן. פרופסור סקוט גלווי מאוניברסיטת ניו יורק, מחבר הספר "The Algebra of Wealth", טוען שגיל 45 הוא עדיין צעיר, כי לרוב האנשים יש עוד אופק עבודה של 25 עד 30 שנה. אני אומר לכם שגם 50 וגם 55 הם צעירים מהסיבה הזו.

אנחנו היום בני 50 נמצאים בדיוק באמצע חיינו, ולא בסופם. תוחלת החיים בישראל עלתה באופן דרמטי בתוך דור אחד. אני בן 48, והדור שלי חי בממוצע שנים רבות יותר מהדור של ההורים שלנו. זה אומר שהחצי הראשון של החיים, החלק הקשה והעמוס, מתחיל להסתיים בגיל 50, והחצי השני, החלק המשמעותי יותר, רק נפתח.

יש לכם פער? קודם תבדקו

לפני שבודקים אם כדאי לפעול, כדאי לבדוק אם באמת יש פער. הרבה פעמים אני מדבר עם אנשים שבטוחים שלא חסכו מספיק, ומגלים שהם לקחו בחשבון רק חלק מהתמונה ושכחו לספור קרנות פנסיה, גמל, השתלמות, חשבונות השקעה ונדל"ן להשקעה (לא כולל את הדירה שגרים בה, אם מתכוונים להמשיך לגור בה).

כלל אצבע ראשוני ומהיר: קחו את ההוצאה החודשית הצפויה בפרישה, הכפילו אותה במכפיל מסוים (מי שיש לו פנסיה גדולה יחסית יכול להשתמש במכפיל נמוך יותר, בזכות הטבות המס הנדיבות בישראל לחיסכון פנסיוני), וקבלו הערכה גסה של ההון הדרוש. זה לא תחליף לתכנון פרישה מקצועי עם סימולציה מול הקרן הפנסיונית שלכם, אבל זה נותן נקודת פתיחה. המחשבון שלי עושה את החישוב הזה בצורה מדויקת יותר, עם כל מקורות ההכנסה שלכם.

ואם יוצא שיש פער, זה לא תירוץ לפאניקה. זה תירוץ לפעולה נכונה, לא לטעות.

הטעות הראשונה, סיכון מוגזם כדי "להדביק את הפער"

הטעות הראשונה היא לחשוב, הפסדתי 25 שנה של השקעה, אז עכשיו אני אקח סיכון גדול כדי להדביק את הפער בשלוש או ארבע שנים במקום בשלושים. זה נשמע הגיוני, אבל זו בדיוק הדרך להחמיר את המצב.

כשמשהו עולה עשרות ומאות אחוזים בשנה או שנתיים, כולל מסחר יומי, ניתוח טכני, קריפטו, או המניה החמה הבאה בתחום המכשוב הקוונטי או הבינה המלאכותית, זה נראה כמו קיצור דרך. אבל מה שעולה הרבה, עולה בדרך כלל כי יש בו תנודתיות גבוהה, וזו תנודתיות שעובדת לשני הכיוונים. כשהטרנד החם מגיע לסוף שלו, הנפילה יכולה להיות עמוקה, ולפעמים לוקח עשר שנים ויותר רק כדי לחזור לנקודת הפתיחה.

בני 25 יכולים להרשות לעצמם לטעות ולתקן, כי יש להם עוד עשרות שנות עבודה לפניהם. בגיל 50, אין את המרווח הזה. וורן באפט מתואר כמי שאמר שהכלל הראשון בהשקעות הוא לא להפסיד כסף, והכלל השני הוא לא לשכוח את הכלל הראשון. בגיל 50 פלוס, זה לא קלישאה, זו אסטרטגיה.

הטעות השנייה, להקפיא את ההשקעות כי "כבר מאוחר"

הטעות המנוגדת, ולא פחות נפוצה, היא לחשוב שאחרי גיל 50 כבר מאוחר להשקיע במניות, ושצריך לברוח לפיקדון בנקאי או לעובר ושב. התפיסה הזו מתחזקת על ידי מודל ברירת המחדל שרוב קרנות הפנסיה והגמל בישראל משתמשות בו, מודל שמוריד את החשיפה המנייתית באופן אוטומטי ככל שמתקרבים לגיל הפרישה.

המודל הזה מתאים בעיקר למי שהחיסכון הפנסיוני הוא הנכס היחיד שלו, בלי דירה, בלי השקעות נוספות, ובלי רשת ביטחון אחרת. לרוב הישראלים זה לא המצב. יש קצבת זקנה מביטוח לאומי, יש בעלות על דירה שנותנת ביטחון, ויש לא פעם גם חיסכון נוסף מעבר לפנסיה.

מי שבגיל 55 נמצא עשר עד שתים עשרה שנה לפני הפרישה, עדיין נמצא בטווח זמן שמאפשר לשרוד ירידה בשוק המניות ולחזור ולצמוח ממנה. דווקא בגיל הזה, ויתור מוקדם על חשיפה מנייתית הוא מה שמייצר את הפער שהם חוששים ממנו. ההחלטה הנכונה היא אינדיבידואלית, ולכן כדאי להתייעץ עם איש מקצוע על המצב הספציפי, אבל הכלל הכללי ברור: הפרישה בעוד 15 עד 25 שנה לא מצדיקה לברוח מהשוק כבר היום.

הטעות השלישית, כסף בלי תפקיד

הטעות השלישית פחות מדוברת, אבל לא פחות עולה כסף. היא לחסוך ולהשקיע בלי לתת לכל שקל תפקיד מוגדר. טוני רובינס, בספרו "Money: Master the Game", מציע חלוקה לשלושה "דליים", ואני משתמש בגרסה שלי של השיטה הזו עם המשפחות שאני מלווה.

דלי הביטחון הוא הכסף שמיועד להוצאות הבלתי צפויות ולהוצאות הבסיסיות, כולל קרן חירום, קצבת הזקנה מביטוח לאומי, וכל נכס סולידי אחר, כמו קרן כספית או הדירה שגרים בה.

דלי הצמיחה הוא הדלי המרכזי בגילאי ה-50 פלוס, והוא הכסף שמיועד לטווח ארוך ואמור להיות חשוף למניות ברמה הגבוהה ביותר שהמצב האישי מאפשר. כסף בדלי הזה יכול לרדת בעשרות אחוזים בשנה נתונה, כמו שקרה בשוק המניות בשנים 2022, 2020 ו-2008, אבל בטווח של עשור ומעלה, זה הכסף שבונה את ההון האמיתי.

דלי החלום הוא הכסף שמיועד למותרות, לדברים שבא לכם, לא לדברים שאתם צריכים. כאן מותר לקחת יותר סיכון, כי אם ההשקעה לא תצליח, שום דבר קריטי לא נפגע.

כשכל שקל יודע לאיזה דלי הוא שייך, קל הרבה יותר להחליט כמה סיכון לקחת איתו. בלי החלוקה הזו, אנשים נוטים לנהוג בכל הכסף שלהם באופן זהה, ולהיכנס לאחת מהטעויות הראשונה או השנייה.

מה שבשליטתכם ומה שלא

יש גורמים שבשליטה מלאה שלכם, יש גורמים שבשליטה חלקית, ויש גורמים שבכלל לא בשליטתכם. הטבלה הזו מסכמת את זה.

שיטה אחת, לא תחושת בטן

אני בונה את תיק ההשקעות שלי ושל הבוגרים בתוכנית שלי לפי תיק מגוון שכולל כמה סוגי מדדים, לא רק מדד אחד. כתבתי על זה בהרחבה באיך בונים תיק השקעות מאוזן, ובשני המקרים העיקרון זהה: לא להמר על נכס אחד חם, אלא לפזר בין מדדים רחבים, בין ישראל לחו"ל, בין שווקים מפותחים למתפתחים.

מי שרוצה להבין איך בניתי את התיק שלי בפירוט, כולל מה המקום של מניות ערך קטנות בתוכו, מוזמן לקרוא את הכתבות האלה בנפרד.

שאלות נפוצות

האם בגיל 50 מאוחר מדי להתחיל להשקיע בשוק המניות? לא. בגיל 50 יש בממוצע עוד 15 עד 25 שנה עד הפרישה בפועל, וזה אופק זמן שמאפשר לצמוח מירידות בשוק ולבנות הון משמעותי. ההחלטה הנכונה היא תלויה במצב האישי, אבל גיל 50 בפני עצמו אינו סיבה לברוח מהשקעה מנייתית.

כמה כסף צריך בגיל 50 כדי לפרוש בנחת? אין מספר אחד שמתאים לכולם. כלל אצבע ראשוני הוא להכפיל את ההוצאה החודשית הצפויה בפרישה במכפיל מתאים, ולבדוק את זה מול כל הנכסים שלכם, כולל פנסיה, גמל, השתלמות והשקעות. המחשבון שלי נותן הערכה מדויקת יותר לפי המצב הספציפי.

האם צריך להוריד חשיפה למניות ככל שמתקרבים לפרישה? לרוב האנשים בישראל, לא באופן אוטומטי. המודל שמוריד חשיפה מנייתית לפי גיל מתאים בעיקר למי שאין לו שום נכס אחר מלבד החיסכון הפנסיוני. מי שיש לו דירה, קצבת ביטוח לאומי, או חיסכון נוסף, יכול להרשות לעצמו להישאר חשוף למניות לאורך זמן רב יותר.

מה ההבדל בין דלי ביטחון, דלי צמיחה ודלי חלום? דלי הביטחון מממן הוצאות בלתי צפויות ובסיסיות בנכסים סולידיים. דלי הצמיחה מיועד לטווח ארוך ומושקע ברמת סיכון גבוהה יחסית כדי לבנות הון. דלי החלום מיועד למותרות, ושם אפשר לקחת סיכון גבוה יותר כי כשל בו לא פוגע בביטחון הכלכלי הבסיסי.

אם משהו מהדברים שאמרתי כאן ריגש אתכם, או שאתם מרגישים שהפער שלכם גדול יותר ממה שאתם יודעים איך לסגור, יש הרצאה חינמית שלי בזום, שעה ורבע, שבה אני מסביר את הגישה המלאה שלי לתכנון פיננסי ולבניית תיק השקעות. מי שרוצה ליווי מלא ומתמשך, יש הצטרפות לתוכנית שלי.

צפו בסרטון המלא כאן:

גילוי נאות: המידע במאמר זה הוא לצרכי לימוד בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות, ייעוץ מס, או המלצה לפעולה. כל השקעה כרוכה בסיכון, כולל אובדן קרן. התשואות המוזכרות הן היסטוריות ואינן מבטיחות תשואות עתידיות. התייעצו עם יועץ השקעות מורשה לפני קבלת החלטות פיננסיות.